במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity & Metabolism מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לאחר שישה חודשי טיפול, שיעורי ההקפדה וההיענות ב-Dulaglutide (טרוליסיטי) היו גבוהים יותר, בהשוואה לחולים תואמים שהחלו טיפול ב-Semaglutide (אוזמפיק) או Exenatide BCise (ביידוריון).

מטרת המחקר הייתה להשוות את שיעורי ההיענות, הקפדה ודפוסי טיפול תרופתי בחולים שהחלו טיפול חד-שבועי באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 (Glucagon-Like Peptide-1), Dulaglutide לעומת Semaglutide ו-Dulaglutide לעומת Exenatide BCise, על-סמך נתונים ממאגר HealthCore Integrated Research Database.

מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, לפחות ניפוק אחד של מרשם לטיפול ב-Dulaglutide, Semaglutide או Exenatide BCise בתקופה שבין פברואר 2018 ועד דצמבר 2018, אשר לא ניפקו מרשם לטיפול בתרופות ממשפחה זו במהלך 6 החודשים שקדמו לתקופה זו.

החוקרים התאימו 3,852 זוגות שטופלו ב-Semaglutide ו-Dulaglutide ו-1,879 זוגות שטופלו ב-Exenatide BCise ו-Dulaglutide. ניתוח סטטיסטי שימש להשוואת שיעורי ההיענות (לפחות 80% ימים מכוסים בטיפול). שיעורי ההקפדה על הטיפול נקבעו על-פי מספר הימים עד הפסקת טיפול.

לאחר שישה חודשים, שיעורי ההיענות היו גבוהים יותר משמעותית בקרב מטופלים ב-Dulaglutide לעומת Semaglutide (59.7% לעומת 42.7%, בהתאמה; p<0.0001). בדומה, שיעורי ההיענות היו גבוהים יותר משמעותית עם טיפול ב-Dulaglutide לעומת טיפול ב-Exenatide BCise (58.1% לעומת 40.3%, p<0.0001).

מניתוח סטטיסטי עלה כי מטופלים ב-Dulaglutide היו בסיכון הרבה יותר נמוך להפסקת הטיפול, בהשוואה למטופלים ב-Semaglutide (יחס סיכון של 0.71, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.76) או Exenatide BCise (יחס סיכון של 0.59, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.65).

ממצאי המחקר מעידים על שיעורי היענות והקפדה על הטיפול שהיו גבוהים יותר עם טיפול בטרוריסטי, בהשוואה ל-Semaglutide או Exenatide BCise.

Diabetes Obes Metab. 2021 Jan;23(1):106-115