סוכרת מסוג 1 עשויה להשפיע על ההתפתחות הקוגניטיבית של ילדים קטנים, עם השלכות שליליות ארוכות טווח והשפעה אפשרית של היפרגליקמיה בטווח קצר וארוך על התפקוד המוחי של ילדים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם הבדלים קוגניטיביים ומוחיים בין ילדים עם סוכרת מסוג 1 ובין ביקורות ללא סוכרת נותרים, מחמירים, או משתפרים עם הגיל והכניסה לגיל ההתבגרות ואם ההבדלים הללו קשורים עם היפרגליקמיה.
מדגם המחקר כלל 144 ילדים עם סוכרת מסוג 1 ו-72 ביקורות בגיל תואם וללא סוכרת (גיל ממוצע של 7.0 שנים, 46% נשים), אשר השלימו בדיקת MRI ובדיקה קוגניטיבית עד ארבע פעמים לאורך 6.4 שנים. בנוסף, כל שלושה חודשים הושלמו בדיקות להערכת המוגלובין מסוכרר וניטור סוכר רציף.
החוקרים השוו בין נפחי המוח ומדדי תפקוד קוגניטיבי לאורך זמן בין המשתתפים בגילאי 6, 8, 10 ו-12 שנים וכן בחנו את הקורלציה עם רמות הסוכר בדם.
מהנתונים עולה כי נפח המוח בכללותו, נפחי חומר לבן ואפור ומדדי אינטליגנציה היו נמוכים יותר בקבוצת חולי הסוכרת בגילאי 6, 8, 10 ו-12 שנים, כאשר ההבדלים המשוערים בארבע נקודות הזמן בקבוצת החולים עם סוכרת עמדו על 4.15-, 3.81-, 3.46- ו-3.11-, בהתאמה. הממצאים מעידים כי ההשפעות המוקדמות של סוכרת ניתנות לזיהוי והן משמעותיות.
בנוסף, החוקרים מדווחים על נפחים נמוכים יותר משמעותית של שלושת המדדים להערכת נפח המוח הכולל וחומר אפור ולבן בקבוצות חולי סוכרת מגילאי 6 עד 12 שנים, עם עליה בהבדלים לאורך הזמן. באופן ספציפי, ההבדלים בנפח המוח הכולל עלו מ-15,410- ל-21,159-, 25,548- ו-28,577 ממ3.
ההבדלים בתחילת המחקר נותרו או גדלו עם הזמן ונפחי המוח והמדדים הקוגניטיביים היו בקורלציה שלילית עם ערכי סוכר גבוהים במדי סוכר ומדדי המוגלובין מסוכרר לאורך החיים בחולים עם סוכרת מסוג 1.
ממצאים אלו חשובים מאוד מאחר ומעידים על ההשפעות המצטברות של סוכרת מסוג 1 על התפתחות מערכת העצבים המרכזית.
Diabetes Care. Published online February 10, 2021
