במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי המוגלובין מסוכרר (HbA1c) בנשים הרות עם סוכרת מסוג 1 עדיין מהווה מדד חשוב לחיזוי סיבוכים באם וביילוד, כאשר סמנים ביוכימיים אחרים של רמות הסוכר בדם ומדדים אחרים המבוססים על נתוני מד סוכר רציף, לא שיפרו משמעותית את יכולת חיזוי תוצאות היריון.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את חשיבות המוגלובין מסוכרר, נתוני מד סוכר רציף וסמנים ביוכימיים אחרים של רמות הסוכר בדם בנשים עם סוכרת מסוג 1, לחיזוי סיבוכים במהלך הלידה וביילוד.
החוקרים אספו נתונים אודות 157 נשים ממחקר CONCEPTT (CGM in Pregnant Women with Type 1 Diabetes Trial). נתוני המוגלובין מסוכרר, מד סוכר רציף וסמנים ביוכמיים אחרים (CD59 מסוכרר, 1,5-Anhydroglucitol, פרוקטוזאמין, אלבומין מסוכרר) נבחנו בשבועות 12, 24 ו-34 להיריון להערכת יכולת החיזוי של מדדים אלו את סיבוכי היריון (רעלת היריון, לידה מוקדמת, לידת תינוק גדול לגיל ההיריון, היפוגליקמיה ביילוד, אשפוז ליחידת טיפול נמרץ ביילודים).
מהנתונים עולה קשר מובהק סטטיסטית בין המוגלובין מסוכרר, נתוני מד סוכר רציף וסמנים מעבדתיים אחרים בשבוע 24 להיריון ובין התוצאים באם וביילוד. מספר רב יותר של תוצאים נקשר עם נתוני מד סוכר רציף במהלך הטרימסטר הראשון ועם סמנים מעבדתיים במהלך הטרימסטר השלישי. נתוני מד סוכר רציף אשר סיפקו את המידע המנבא העקבי ביותר היו משך הזמן בטווח (ערכי סוכר בטווח 63-140 מ"ג/ד"ל) ומשך הזמן מעל לטווח היעד (מעל 140 מ"ג/ד"ל).
המוגלובין מסוכרר זוהה כמנבא עקבי של תוצאות תת-אופטימאליות של ההיריון.
חלק מהסמנים המעבדתיים האחרים הדגימו תוצאות מבטיחות, אך בסיכומו של דבר, יכולת החיזוי שלהם את התוצאות באם וביילוד היו פחות טובות מאלו שתועדו עם המוגלובין מסוכרר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי נתוני מד סוכר רציף בנשים הרות עם סוכרת מסוג 1 אינם משפרים משמעותית את יכולת חיזוי סיבוכים באם וביילוד, בהשוואה לנתוני המוגלובין מסוכרר.
