במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים מארצות הברית על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולי סוכרת המאושפזים עם COVID-19, טיפול באינסולין כסמן למשך הסוכרת והשמנת-יתר מנבאים סיכון מוגבר לתמותה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר, משטר טיפול אמבולטורי לסוכרת, נתונים דמוגרפיים ומאפיינים קליניים ובין תמותה של חולים מאושפזים עם סוכרת ו-COVID-19.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל חולי סוכרת מאושפזים עם זיהום COVID-19 בין 11 במרץ ועד 7 במאי. ניתוח רב-משתני שימש להערכת הקשר הבלתי-תלוי בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ומשטר הטיפול לסוכרת טרם האשפוז ובין התמותה של החולים.
מדגם המחקר כלל 1,126 חולים מאושפזים עם סוכרת ו-COVID-19 (גיל ממוצע של 68 שנים, 50% גברים, מדד מסת גוף ממוצע של 30 ק"ג למטר בריבוע).
מהנתונים עולה כי לא היה קשר בין ריכוז המוגלובין מסוכרר ובין תמותה של החולים. עם זאת, משטר הטיפול התרופתי לסוכרת טרם האשפוז זוהה כמנבא משמעותי של תמותת החולים, כאשר בחולים שטופלו באינסולין לפני האשפוז נרשם סיכון מוגבר לתמותה. בנוסף, תוארה אינטראקציה בין גיל, מין ומדד מסת גוף כך שבכל קטגוריות הגיל, התמותה הייתה גבוהה יותר עם עליה במדד מסת הגוף בגברים בהשוואה לנשים.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לזהות את המנגנונים בבסיס של תמותה ואיזון גליקמי באשפוז.
