היקף התועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin (פורסיגה) במחקר DAPA-HF עשוי להיות גדול מכפי שסברו בעבר, כך עולה מניתוח משני של המחקר להערכת הטיפול בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, אשר העיד על ירידה בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, לצד ירידה בסיכון לאשפוזים או ביקורים דחופים עקב אי-ספיקת לב וכן הגברת טיפול אמבולטורי לאי-ספיקת לב.

מחקר DAPA-HF הצביע על ירידה משמעותית של 26% באירועים הקליניים בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד של חדר שמאל עם טיפול ב-Dapagliflozin, בהשוואה לפלסבו, ללא תלות ברמות המוגלובין מסוכרר. המספר הנדרש לטיפול למניעת אירוע אחד כזה עמד על 21 בלבד במחקר זה.

החוקרים מסבירים כי אחד מכל שמונה חולים במחקר פיתח לפחות אחד מאירועי החמרת אי-ספיקת לב. אירועים אלו היו בעלי חשיבות פרוגנוסטית רבה, כאשר הסיכון לתמותה בעקבות אירוע כזה היה גבוה פי שלוש, בהשוואה לחולים ללא אירוע החמרת אי-ספיקת לב.

עם זאת, הטיפול ב-Dapagliflozin הפחית את הסיכון לאירועי החמרת אי-ספיקת לב, כולל אירועים אמבולטוריים, ותמותה קרדיווסקולארית, בהשוואה לפלסבו.

בקבוצת הטיפול ב-Dapagliflozin שיעור התוצא העיקרי המשולב המורחב (תמותה קרדיווסקולארית, אשפוז עקב אי-ספיקת לב, ביקור דחוף בשל אי-ספיקת לב, הגברת טיפול אמבולטורי לאי-ספיקת לב) עמד על 16.5 מקרים ל-100 שנות-מטופל, כאשר בקבוצת הפלסבו שיעור זה עמד על 22.6 מקרים ל-100 שנות-מטופל. הירידה בסיכון בקרב מטופלים ב-Dapagliflozin הגיעה ל-27% עם מספר נדרש לטיפול של 16 חולים (יחס סיכון של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.82).

כמו כן, הסיכון לכל אחד מארבע התוצאים בתוצא המשולב פחת משמעותית גם כן, עם ירידה של 18% בסיכון לתמותה קרדיווסקולארית, ירידה של 30% בסיכון לאשפוז עקב אי-ספיקת לב, ירידה של 57% בסיכון לביקור דחוף בשל אי-ספיקת לב וירידה של 26% בסיכון להגברת טיפול אמבולטורי לאי-ספיקת לב.

באופן לא-מפתיע, חולים עם אירוע החמרת אי-ספיקת לב החלו את המחקר כשהם חולים יותר, בהשוואה לחולים ללא החמרת אי-ספיקת לב.

על-בסיס ממצאי המחקר, החוקרים קובעים כי אירועים אלו של החמרת אי-ספיקת לב הם נפוצים וכי הם מלווים בסיכון מוגבר לתמותה, בהשוואה לחולים ללא אירועי החמרת אי-ספיקת לב.

מתוך כנס מטעם ה-Heart Failure Association

לידיעה במדסקייפ