מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Diabetes UK Professional Conference עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 סיכון גבוה פי 2-3 לתרומבואמבוליזם ורידי, בהשוואה לחולים עם סוכרת מסוג 1 או אלו ללא-סוכרת. עם זאת, החוקרים הוסיפו כי טיפול במטפורמין מלווה בסיכויים נמוכים יותר לתרומבואמבוליזם ורידי.
המחקר החדש נועד לבחון את שיעורי ההימצאות של תרומבואמבוליזם ורידי לפי סוג הסוכרת, כמו גם בנבדקים ללא סוכרת וכן לבחון את ההשפעה של מטפורמין על הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי.
החוקרים אספו נתונים אודות 164 מרפאות רופאי משפחה מרשת Royal College of General Practitioners Research and Surveillance Centre, אשר כללו כ-3 מיליון מטופלים.
הגיל הממוצע של החולים עם סוכרת מסוג 2 עמד על 70 שנים, בעוד שהגיל הממוצע של חולים עם סוכרת מסוג 1 היה צעיר יותר ועמד על 44 שנים, כאשר הגיל הממוצע של אלו ללא סוכרת עמד על 47 שנים. מדד מסת הגוף הממוצע עמד על 30 ק"ג למטר בריבוע בקרב אלו עם סוכרת מסוג 2 ונמוך יותר בשתי הקבוצות האחרות.
מבין אלו עם סוכרת מסוג 2, 63% טופלו אי-פעם במטפורמין, זאת בהשוואה ל-15% מהחולים עם סוכרת מסוג 1. ריכוז המוגלובין מסוכרר ממוצע בעת האבחנה עמד על 7.8% ועל 9.6% בחולים עם סוכרת מסוג 2 וסוכרת מסוג 1, בהתאמה.
החוקרים מדווחים כי תועד שיעור גבוה יותר משמעותית של אירועי תרומבואמבוליזם ורידי בחולים עם סוכרת מסוג 2 (145,069 חולים), אשר עמד על 5.5% מהחולים, בהשוואה לקבוצת החולים עם סוכרת מסוג 1 (10,707 חולים), בהם תועד שיעור של 1.9%, או אלו ללא סוכרת (2.3 מיליון מטופלים), בהם שיעור מקרי תרומבואמבוליזם ורידי עמד על 1.7%.
החוקרים זיהו קשר עם גיל מתקדם, כך שנרשמה עליה של 3% בסיכוי לתרומבואמבוליזם ורידי בכל שנה ועם מדד מסת הגוף, עם עליה של 4% בסיכויים לתרומבואמבוליזם ורידי לא-ספציפי עם כל עליה של יחידה אחת במדד מסת הגוף.
מהערכת גורמי סיכון לתרומבואמבוליזם ורידי עלה כי בנשים (יחס סיכויים של 1.22) ובמעשנים פעילים (יחס סיכויים של 1.24) תועד סיכוי גבוה יותר לתרומבואמבוליזם ורידי, כמו גם בחולים עם מחלת כליות כרונית (יחס סיכויים של 1.39) ופרפור פרוזדורים (יחס סיכויים של 1.38).
באשר לטיפול תרופתי, החוקרים מדווחים כי אספירין הפחית את הסיכוי לתרומבואמבוליזם ורידי, אך באופן מעניין, טיפול במטפורמין גם הפחית את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי (יחס סיכויים של 0.92, p=0.002).
עם זאת, החוקרים מבהירים כי יש עוד להמתין ולראות אם התועלת שתועדה עם טיפול במטפורמין בכל הנוגע לתרומבואמבוליזם ורידי הינה השפעה פיזיולוגית אמיתית, או אם מדובר בתוצאה של ערפלן שלא נלקח בחשבון.
מתוך כנס ה-DUPC
