למרות שעלייה במשקל בעקבות הפסקת עישון הינה גורם סיכון ייחודי להתפתחות סוכרת, מדובר בעלייה זמנית והתועלת של הפסקת עישון עולה בהרבה על הסיכונים המטבוליים. במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים החוקרים כי שיא הסיכון לסוכרת זוהה 5-7 שנים לאחר הפסקת עישון ולאחר מכן חלה ירידה הדרגתית.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם עלייה במשקל לאחר הפסקת עישון פוגעת בתועלת הבריאותית של הפסקת עישון. לצורך כך, הם אספו נתונים משלושה מחקרי עוקבה שכללו גברים ונשים בארצות הברית וזיהו את אלו שדיווחו על הפסקת עישון והעריכו באופן פרוספקטיבי את השינויים בהרגלי עישון ומשקל הגוף. הם בחנו את הסיכונים לסוכרת מסוג 2, תמותה עקב מחלות לב וכלי דם ותמותה מכל-סיבה בקרב אלו שדיווחו על הפסקת עישון, בהתאם לשינויים במשקל לאחר הפסקת עישון.

הסיכון לסוכרת מסוג 2 היה גבוה יותר בקרב אלו שהפסיקו לעשן לאחרונה (2-6 שנים מאז הפסקת עישון), בהשוואה למעשנים פעילים (יחס סיכון של 1.22). הסיכון הגיע לשיא 5-7 שנים לאחר הפסקת עישון ולאחר מכן ירד בהדרגה.

העלייה הזמנית בסיכון לסוכרת מסוג 2 הייתה פרופורציונאלית לעלייה במשקל והסיכון לא היה מוגבר בקרב אלו שהפסיקו לעשן ולא עלו במשקל בעקבות זאת. מנגד, בקרב אלו שהפסיקו לעשן לא תועדה עלייה זמנית בסיכון לתמותה, ללא תלות בשינוי במשקל לאחר הפסקת עישון. בהשוואה למעשנים פעילים, יחסי הסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם עמדו על 0.69 בקרב אלו שהפסיקו לעשן לאחרונה ולא עלו במשקל, 0.47 בקרב אלו שעלו במשקל בהיקף של 0.1-5.0 ק"ג, 0.25 בקרב אלו עם עלייה במשקל בהיקף של 5.1-10.0 ק"ג באלו שעלו למעלה מ-10 ק"ג במשקל גופם ו-0.50 בקרב אלו שהפסיקו לעשן מעל 6 שנים קודם לכן.

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפסקת עישון לוותה בעלייה משמעותית במשקל הגוף עם עלייה בסיכון קצר-טווח לסוכרת מסוג 2, אך חסרונות אלו לא פגעו בתועלת של הפסקת עישון בהפחתת התמותה הקרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה.

N Engl J Med 2018

לידיעה במדסקייפ